עמותת ברכה - התמודדות והקטנת הסיכון של סרטן תורשתי                                הסכם ותנאי שימוש                  כל הזכויות שמורות לעמותת ברכה 

עמותה רשומה מספר 580508075 בעלת אישור סעיף 46 לפקודת מס הכנסה              580508075 Registered Israeli non-profit organisation number 
ישראל Israel

  • Facebook BRACHA
  • Instagram - BRACHA
  • YouTube - BRACHA
  • Twitter - Black Circle

הבנה של אפידמיולוגיה, מחקר, סיכון וסטטיסטיקות

הבנה של הסיכון להיות מאובחנת כBRCA חיובי דורשת הבנה של האפידמיולוגיה. אפידמיולוגיה היא המחקר של מי חולה במחלה והסיבות לכך, כמו גם הסטטיסטיקות. זהו ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה. על מנת לקבל אחיזה ממשית בעובדות ובמספרים, יש להבין קודם כל את הטרמינולוגיה: סטטיסטיקה היא המתמטיקה שבה משתמשים כדי לקבוע מהו הסיכון עבור אדם מסוים. מחקרים מודדים תדירות של מחלה באמצעות היקף – תקופת זמן מוגדרת שבה המחלה מופיעה, וכן באמצעות שכיחות – מדידת קיומן של כל המחלות. כדי לחשב את דרגת ההיקף, המספר של מקרים חדשים שנוספים עם הזמן מחולק לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון.

סיכון הוא "למה" אנשים חולים במחלה. לדוגמה, אם את מעשנת הסיכון שקיים עבורך לסרטן הריאות מוגבר. ישנם 4 סוגים של סיכונים: סיכון מוחלט (absolute), סיכון יחסי (relative), סיכון מיוחס (attributable) וסיכון לכל החיים (lifetime). סיכון מוחלט הוא הסיכוי לפתח מחלה ללא השוואה לאף קבוצה אחרת. סיכון יחסי הוא כאשר עורכים השוואה בין הסיכון אצל קבוצה שנחשפה אליו לבין לקבוצת ביקורת שלא נחשפה. לדוגמה, השוואה בין נשאים של המוטציה בגן BRCA לבין האוכלוסייה הכללית, ובחינה של הסיכון שלהם לחלות בסרטן השד. סיכון מיוחס הוא כאשר מחלה מיוחסת לגורם מסוים, כמו למשל עישון וסרטן הריאות. סיכון לכל החיים הוא סיכון של אדם לפתח מחלה מסוימת לאורך כל חייו. ככל שהגיל עולה כך גם עולה הסיכוי לפתח את המחלה.

מונח נוסף שנעשה בו שימוש נרחב בסטטיסטיקה הוא מובהקות. הכוונה היא לכך שלא סביר כי אירוע מסוים הוא מקרי. מובהקות נמדדת על-ידי ערך p, אשר מסמל את אחוז המובהקות של התוצאות. התוצאה של ניתוח סטטיסטי נחשבת מובהקת אם ערך ה-p הוא פחות מ-0.05, או לחלופין אם יש 95% של דרגת ביטחון בתוצאות. על מנת ליצור מחקר הבוחן מחלה מסוימת, יש צורך במספר מרכיבים, כמו למשל מסגרת הדגימה (מספר האנשים המשתתפים במחקר), אוכלוסיית מטרה (למשל נשאי המוטציה בגן BRCA1), תקופת מעקב (כמות הזמן שחוקרים את המשתתפים) וסוג המחקר. מרבית המחקרים שואפים שלא יהיו הטיות במחקר, כלומר שהתוצאות לא יהיו מוטות עקב סיבות שונות.

מאמרים מחקריים בדרך כלל מסודרים כך שהם מתחילים ברקע על המחקר, השיטות בהם השתמשו במהלך המחקר, בהמשך תוצאות המחקר ולבסוף המסקנות שהחוקרים שאבו מהמחקר. ישנם כמה סוגים של מחקרים: מחקר עם קבוצת ביקורת, מחקר קוהורט (מחקר של קבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף) ומחקר של קבוצת ביקורת מקרית. במחקר עם קבוצת ביקורת יש שתי קבוצות- קבוצה אחת של אנשים החולים במחלה וקבוצה שנייה של אנשים שאינם חולים במחלה. במחקר קוהורט קבוצה של אנשים נחקרת לאורך תקופת זמן של חשיפה מווסתת, כאשר מידע רלוונטי למחלה נחקר ולמעשה מחכים לראות אם מישהו מהקבוצה יפתח את המחלה. דוגמה טובה לכך היא האסוציאציה של ניתוח להפחתת הסיכון אצל נשאיות של המוטציה בגן BRCA בהקשר של סיכון לסרטן ומוסריות. לבסוף, במחקר של קבוצת ביקורת מקרית משתתפים מגויסים ומוקצים לקבוצות באופן מקרי. זהו סוג מחקר נפוץ בקרב מחקרים קליניים של תרופות חדשות- קבוצה אחת מקבלת את התרופה, וקבוצה שנייה מקבלת תרופת פלסיבו, ובוחנים את התוצאות.

הידע שמתקבל מסוגי המחקרים השונים משמש כדי לבחון מגמות חיוביות ושליליות. המצב האידיאלי הוא למצוא דרכים להתערב כדי להפחית את הסיכון ולשפר את חיי האנשים שנמצאים בסיכון.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now